פעילות גופנית מהוה אתגר למתמודדים עם פיברומיאלגיה. חולים אלה מכירים היטב את התחושה הלא נעימה המגיעה בעקבות פעילות גופנית מאומצת. פעילות כזו, אשר מבוצעת באופן לא מותאם עלולה להביא לכאבים עזים וממושכים, עייפות רבה והם אף עלולים, ליפול למשכב ולהיות מרותקים למיטה לזמן ממושך זמן קצר לאחר ביצועה. מצב זה עלול לגרום להימנעות מהתמדה בביצוע פעילות גופנית בעתיד.
הפעילות הגופנית, כטיפול לא תרופתי, עבור המתמודדים עם פיברומיאלגיה, נחקרה בעשור האחרון יותר מכל טיפול לא תרופתי אחר, ונמצאה היעילה ביותר.
תמיכה נרחבת בספרות הרפואית, מעידה כי פעילות גופנית הדרגתית ומבוקרת לאורך זמן עוזרת בשיקום התפקודי של חולים אלו. הפעילות הגופנית תורמת לשיפור היכולת האירובית, חוזק השרירים, גמישות ושיפור תנגודת השרירים למיקרוטראומה, ובעקבות כך מביאה להפחתה בכאבים, שיפור ביכולת התפקודית ובאיכות החיים.
מכאן החשיבות רבה, לבניית תוכנית פעילות מותאמת אישיתלמטופל. על התוכנית להיות מתונה, מדורגת ומותאמת מבחינה בריאותית ותפקודית, במטרה למנוע פגיעה טראומטית בשרירים, החמרה בעייפות ובתסמינים, אשר יובילו לירידה נוספת ביכולת התפקודית ולאי התמדה והיענות לפעילות הגופנית. התכנית האישית חייבת להתבסס על אבחון מקיף ומדויק של מידת הכאב, טווחי התנועה, והמגבלות התפקודיות המפריעות בחיי היום יום.
פיברומיאלגיה עם ד"ר ורדה ציזר קורלשטיין בהעיקר הבריאות
