חשיבות התאמת תוכנית פעילות גופנית לחולי פיברומיאלגיה/ד"ר ורדה ציזר קורלשטיין

תסמונת הפיברומיאלגיה הינה תסמונת של כאב כרוני מפושט המערבת את שרירי השלד ומגבילה את התפקוד היומיומי, יכולת העבודה  ופוגמת באיכות החיים של החולה וסביבתו. עד כה לא נמצא טיפול תרופתי עם השפעה ממושכת ויכולתה של פעילות גופנית להועיל בהפחתת כאבים ושיפור היכולת התפקודית הוכחה מחקרית יותר מכל טיפול אחר שאינו תרופתי.
שכיח למצוא המלצה של הרופא המטפל לעסוק בפעילות גופנית, אך ללא הסבר איזו פעילות גופנית וכיצד יש לבצעה.

בבואנו לבחון התאמת סוג פעילות גופנית לחולה פיברומיאלגיה עלינו לזכור, כי חולי פיברומיאלגיה אינם יכולים להשתלב בכל מסגרת של פעילות גופנית בקהילה, בשל הכאבים התסמינים הנלווים  והליקוי במנגנון התכווצות השריר. במהלך פעילות גופנית הזמן, שלוקח לשריר אצל חולה פיברומיאלגיה להתכווץ ולהשתחרר הוא ארוך יותר ביחס לאדם בריא, ולכן חולי הפיברומיאלגיה חווים כאבים מוגברים, התכווצויות שרירים רבות  וסובלים ממיקרו טראומות בשרירים למשך פרק זמן רב לאחר פעילות גופנית. כאבים אלו עשויים להחמיר ולהגביר את העייפות ולהגביל בתפקוד בהשוואה לאדם בריא.

מסיבות אלה מתקשים המטופלים המתמודדים עם פיברומיאלגיה להשתלב בכל מסגרת של פעילות גופנית בקהילה, שאינה מותאמת באופן ייעודי לצרכיהם. 

חשוב לדעת, כי תסמונת הפיברומיאלגיה לא תמיד הינה ראשונית, היא יכולה למשל לבוא אחרי תאונה קשה, על רקע טיפולים  למחלת הסרטן ,בעיות בעמוד השדרה או מחלה אחרת בה הגוף חווה טראומה, היא יכולה לבוא על בסיס סטרס שהגוף עבר בעבר או נכות שקיימת .

מכאן שצריך לקחת את כל הנתונים האלו בחשבון בבואנו לבנות תוכנית פעילות גופנית המותאמת אישית למטופל המתמודד עם פיברומיאלגיה.

ניתן להמחיש זאת מסיפורה של יעל מטופלת הסובלת מפיברומיאלגיה בשנות השישים לחייה שסיפרה,  כי החלה לעסוק בטאי צ'י, מכוון, ששמעה שיש מחקרים שטאי צי מסייע לפיברומיאלגיה ואכן ישנם מחקרים בספרות הרפואית שמעידים על כך, אולם היא טענה  בפניי " הברכיים מתפוצצות לי". הסברתי לה , שייתכן וזה לא מתאים לה היות והביצוע בעמידה עם ברכיים כפופות גורם לה לכאבים  ובמקרה שלה זו פעילות שאינה מתאימה לה. היא סיפרה, שהיא אוהבת לשחות אז שילבתי לה תוכנית שחייה במינון מתאים עם תרגילים מתאימים להפחתת כאבים ולחץ על הברכיים לתרגול יום יומי והתוצאות לא אחרו לבוא הכאבים פחתו בברכיים ובשאר חלקי הגוף ואף היכולת התפקודית השתפרה.

כדי לחוות שיפור בהפחתת הכאבים והתסמינים של הפיברומיאלגיה באחריות המטופל לבצע את הפעילות הגופנית, שניתנה לו לתרגול בבית באותה התמדה שהוא נוטל תרופות.

על המטופל לקחת אחריות על התרגול העקבי בבית, בדיוק כשם שהוא נוטל תרופות באופן רוטיני ויומיומי. מתמודדים עם פיברומיאלגיה עשויים לגלות כי במיוחד בזמן התקף כאבים, הם יכולים לחוות הקלה ושחרור ע"י ביצוע תרגילים ונשימות מתאימים. וכפי שמטופלי מעידים: "אני יודע/ת שאשכב במיטה, אבצע את הנשימות המתאימות ומספר תרגילים משחררים, שישפיעו עוד לפני משככי הכאבים ".